"הסיוע האמריקני לישראל כבר אינו פרה קדושה"

הגירעון האמריקאי והקיצוצים הצפויים מאיימים על שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל

הסיוע הצבאי האמריקני לישראל שוב אינו משתנה קבוע במשוואת היחסים בין ישראל לארה"ב. המשענת הפיננסית האיתנה, שמעוגנת ביסוד היחסים המיוחדים בין המדינות ושמממנת את היתרון האיכותי של צה"ל, ובייחוד של חיה"א, מתחילה להתנדנד, בדיוק כשמשרד הביטחון מוצא עצמו כפות באזיקי מצוקה תקציבית.

בה בעת, התעשיות הביטחוניות בישראל מתחילות להיערך לקראת שחיקה משמעותית בייצואן לארה"ב, שעלולה לפגוע בתקציבי המו"פ שלהן ולמחוק מספר גדול של משרות.

ההידרדרות הזו אינה נובעת מהתקררות ביחסים בין ירושלים לוושינגטון. להיפך. למרות ההתכתשויות בין ממשל אובמה לממשלת נתניהו על ההתנחלויות, שיתוף הפעולה הצבאי והמדיני בין שתי המדינות מעולם לא היה הדוק יותר.

ברק אובמה אולי אינו חסיד של בנימין נתניהו, אבל הוא חסיד גדול של ביטחון ישראל, ומעשיו יוכיחו זאת. כך, למשל, אושר מענק חד פעמי בסך 205 מיליון דולר ל"כיפת ברזל"; ניתן אור ירוק לשחרר לישראל מספר גדול של פצצות חודרות בונקרים, מהמתקדמות בעולם, שעוכבו עוד מתקופת ממשל בוש; והוחלט ליזום תרגיל משותף הגדול ביותר אי פעם להגנה מפני טילים שייערך בשנה הבאה בישראל.

בעקבות עניבת החנק התקציבי

האיום שנשקף לסיוע לישראל (ובעצם לכל המדינות הזרות) נובע מעניבת החנק התקציבי סביב גרונה של וושינגטון.

כשבארה"ב מדברים על קיצוצים בסדר גודל של מאות מיליארדי דולרים בתקציבי הפנטגון, הסטייט דיפטרמנט ומשרדי ממשל אחרים; כשאפילו הדמוקרטים מוכנים להניף את גרזן הקיצוץ על הביטוח הלאומי ועל רשתות ביטחון חברתיות אחרות; כשבתוכנית "60 דקות" מראים משפחות מהמעמד הבינוני (לשעבר), שגרות עתה במכונית המשפחתית ושילדיהן נאלצים לצחצח שיניים בבוקר בבית-שימוש של תחנת דלק, מפני שבתיהן עוקלו - כשהתפתחויות כאלה נצרבות בתודעה הלאומית, אז תוכניות הסיוע למדינות זרות, ובהן ישראל, מאבדות את שארית הלגיטימציה הציבורית שלהן (שמלכתחילה הייתה קטנה מאוד).

"פעם הסיוע לישראל היה פרה קדושה, משהו שבכלל לא מדברים עליו", אומר ל"גלובס" עוזר למחוקק על גבעת הקפיטול, שמעורה ביחסי ישראל-ארה"ב. "עכשיו הסיוע לישראל הוא חלק מהשיח הציבורי, משהו שמונח על השולחן, עוד הוצאה ממשלתית שצריך לכסח אותה - אם לא לבטלה לחלוטין. מה שקורה עכשיו משקף את הלך הרוח של אנשי 'מסיבת התה': אין הוצאה ממשלתית שאי אפשר לקצץ בה".

גורם בתעשיות הביטחוניות הישראליות מוסיף: "מי שאינו צופה ירידה בייצוא של התעשיות הביטחוניות הישראליות לארה"ב - טומן את ראשו בחול".

למעשה, חרב דמוקלס, שמתנודדת מעל סוגי הסיוע האמריקני לישראל (או הרכש הביטחוני מישראל), היא אחד הנושאים הרגישים על סדר היום של המגעים בין המדינות. היא נדונה בפורומים שונים, בעיקר עם "ידידי ישראל" בוושינגטון, אך מעט מאוד בפומבי.

אבל בזירה הציבורית האמריקנית מתחיל הנושא לעלות תכופות. אחת הסנוניות הראשונות היה וולטר פינקוס, בעל הטור הוותיק ב"וושינגטון פוסט", שקרא לממשל לבחון מחדש את הסיוע לישראל.

"אם ישראל יכולה לצמצם את תקציבה הצבאי בגלל בעיות כלכליות פנימיות, האם ארה"ב, שבעצמה חייבת לקצץ בהוצאותיה הצבאיות בגלל הגירעון התקציבי הגדול, אינה צריכה לשקול להפחית את סיועה לישראל"?, כתב פינקוס ב-17 באוקטובר.

חבילות הסיוע יתחילו מאפס

בעימותים של הפוליטיקאים הרפובליקנים, שרצים לנשיאות, כבר הכריז אחד מהם, ריק פרי, שאם יזכה, יקבע שחבילות סיוע החוץ יתחילו מאפס, וכל מדינה תצטרך להצדיק כל סנט מעל: "ישראל היא בעלת ברית מיוחדת, ואני מוכן להתערב שניתן לה סיוע משמעותי, אבל הגיוני שכל אחד צריך להתחיל מאפס ולהצדיק למה הוא מבקש יותר".

העובדה שסוגיית הסיוע הפכה נושא חשוב בשיח הציבורי, נובעת מאי-יכולתה של "ועדת העל" של הקונגרס לגבש הסכם על קיצוץ בסך 1.2 טריליון דולר מהגירעון התקציבי של ארה"ב.

כישלון הוועדה, שעליו הכריזו חבריה בשבוע שעבר, ינחית אוטומטית גרזן קיצוץ רוחבי בסך 1.2 טריליון דולר על התקציבים הפדרליים בפרישה לעשר שנים, החל ב-1 בינואר 2013. מחצית מהקיצוצים, 600 מיליארד דולר, תחול על תקציב הפנטגון, והמחצית האחרת על תקציבים של משרדי הממשל האחרים.

הקיצוצים אינם ודאיים, אומר ל"גלובס" אנליסט בוושינגטון שמתמחה בענייני התקציב הפדרלי. מעתה ועד תחילת 2013 יזרמו מים רבים בנהר הפוטומק וייערכו הבחירות לנשיאות, לבית הנבחרים ולכשליש מהסנט. הקונגרס יצטרך להצביע שוב על הגבהת תקרת החוב הלאומי, ועל הענקת מעמד קבע לקיצוצי המס לעשירים שיזם בזמנו ג'ורג' בוש.

חלק מהמחוקקים הרפובליקנים מתנגדים לקיצוצים של יותר מחצי טריליון דולר בתקציב הפנטגון. אפשר לצפות למו"מ בין דמוקרטים לרפובליקנים ובין הקונגרס לממשל, במטרה להסיר את רוע גזירת הקיצוצים האוטומטיים או לפחות להמתיקה.

ובכל זאת, גורמים רבים, ובהם ישראלים, מעריכים כי הקיצוץ הרוחבי האוטומטי יישאר על כנו. באקלים הפוליטי הנוכחי יש פוליטיקאים שמעדיפים קיצוץ אוטומטי, כדי להימנע מהצבעות בלתי נוחות בקונגרס. אובמה, מצדו, כבר הכריז שיטיל וטו על כל הצעת חוק לבטל את הקיצוץ בפנטגון, אם היא לא תלווה בהעלאת מס לעשירים - צעד שמנוגד לדנ"א של הרפובליקנים, אם לשפוט לפי הצהרותיהם.

החשש: פגיעה בייצוא הביטחוני

מה תהיה המשמעות מבחינת ישראל? חבילת הסיוע הגדולה ביותר - הסיוע הצבאי השנתי, שרמתו כ-3.1 מיליארד דולר - ממומנת מתקציב סיוע החוץ של הסטייט דיפטרמנט (ולא מתקציב הפנטגון, כפי שסוברים רבים).

לפי האנליסט מוושינגטון, אם הקיצוץ יוחל במלואו, המשמעות תהיה קיצוץ של 8%-9% בתקציב סיוע החוץ - כלומר כרסום של כ-250 מיליון דולר מחבילת הסיוע השנתי לישראל.

המכה הקשה ביותר צפויה לפנטגון: הקיצוץ בסך 600 מיליארד דולר, שעלול להיות מוחל על תקציב ההגנה בעוד שנה, יתווסף לקיצוץ בסך 450 מיליארד דולר שנכנס לתוקף. זוהי תגלחת של יותר מטריליון דולר בפרישה לעשר שנים.

מבחינת ישראל, הקיצוץ מאיים על ההשתתפות האמריקנית בפרויקטים השונים להגנה מפני טילים, כגון ה"חץ", ועל הייצוא של התעשיות הביטחוניות הישראליות ללקוח הגדול ביותר שלהן בארה"ב - משרד ההגנה.

גורם בכיר בתעשיות הביטחוניות הישראליות מסביר: "אנו בטוחים שהקיצוץ האוטומטי בתקציב הפנטגון, שמתוכנן ל-2013, אכן ייצא לפועל, נוסף לקיצוץ הקיים. אנחנו חושבים על טריליון דולר. מדובר בקיצוץ של 15%-20% לעשר שנים. זה חיתוך עצום. בציפייה לנפילת הנעל השנייה, התעשיות הביטחוניות האמריקניות מפטרות עובדים בהיקפים עצומים, ואפילו סוגרות מפעלים בעקבות ביטול פרויקטים של הקליינטים שלהם - זרועות הצבא האמריקני".

הגורם מנבא, שהחברות הישראליות בארה"ב ימצאו עצמן במעמד נחות. "אנו מצפים למגמה נוקשה של הפנטגון למסור עבודות לחברות מקומיות, על סמך התפיסה ש'עניי עירך קודמים'. זה יחייב אותנו להיות עוד יותר אטרקטיביים, לא רק באיכויות אלא גם במחיר. נשאלת השאלה עד כמה אפשר לרדת".

"דבר אחד בטוח", הוא אומר, "כולנו נמכור פחות בשוק האמריקני, ומי שאינו מאמין בכך משלה את עצמו. החברות האמריקניות סובלות ואנו לא נסבול?". עם זאת, הדגיש: "לפי הפידבקים מהפנטגון, לא יהיה שינוי ברמות התמיכה בתוכניות ה'חץ', לפחות לא בהתחלה".

הסיוע איבד את "קדושתו"

גם המקור על גבעת הקפיטול אומר שיופתע אם הסיוע לתוכניות הגנה מפני טילים יקוצץ. אך לדבריו, שוב אין לצפות שרמת התמיכה תעלה מדי שנה בהשוואה לשנה הקודמת. "זה לא יקרה יותר. הפוליטיקאים יצטרכו להוציא הון פוליטי יקר במידה הולכת וגוברת כדי להצדיק העלאת הסיוע".

לדבריו, מבחינת התומכים בסיוע, התופעה המטרידה ביותר היא שהסיוע איבד את "קדושתו": "אלה ששואפים לקצץ בכל מחיר אינם מבינים, שקיצוץ בסיוע לישראל יתפרש אצל האייתוללות באיראן ואצל החמאס כביטוי לחולשה, ודבר זה עלול להצית מלחמה במזה"ת".

אבל הוא מודה שהרפובליקנים ואפילו כמה דמוקרטים, חושבים שהגירעון התקציבי הוא סכנה קיומית - ואותם יהיה קשה לשכנע. ואנליסט בוושינגטון, שמעורה ביחסי ישראל-ארה"ב מסכם: "אי אפשר לחיות בוואקום. אמריקה תצטרך לקצץ הרבה כסף. אמריקה של נובמבר 2011 היא לא אמריקה של נובמבר 2010".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988