רשת ביטחון למתגרש

גירושים באמצעות גישור ו"גירושים בשיתוף-פעולה" הפכו לאופנתיים, אולם יש בהם סכנות

אופנה היא דבר חולף. מה שאופנתי היום יהיה "מיושן" מחר. זה נכון בתחום הביגוד, זה נכון בתחום האמנות, וכן - זה נכון אפילו בתחום המשפט.

ובימים אלה מרבים אמצעי התקשורת, ולא רק הם, לדבר בשבחם של הליכי גירושים "אופנתיים" מאוד - "הגישור" ו"גירושים בשיתוף-פעולה".

מדובר בהליכים שבהם בני-הזוג נמנעים מפנייה לעורכי דין נפרדים שייצגו אותם ב"מלחמה" זה מול זה. הם נמנעים גם מנקיטה בהליכים משפטיים כלשהם. כבר מתחילת הדרך פונים השניים בצוותא אל מגשר או אל גורם מתאים אחר, על מנת שאלה יסייעו בידיהם לבוא לכדי הסכם גירושים הוגן וראוי.

ייאמר מיד: גם אם למקרא המשכה של הרשימה יתקבל הרושם כאילו מחברה מתנגד להבאתם של חיי הנישואים לסיום בדרכי שלום ונועם, אין זה כך. הוא הראשון שממליץ על כך. אלא שעל מנת שהסכם הגירושים הנכסף יהיה ראוי, הוגן וצודק, לא ניתן לדלג על שלבים חשובים בדרך.

בהגיע חיי הנישואים של בני-הזוג לסוף דרכם, מבקש כל אחד מהם לצאת מן הנישואים עם מקסימום זכויות ורכוש, תוך נטילת מינימום סיכונים. כך ייקל עליו לבנות לעצמו חיים חדשים.

זה טבעי. זה ברור. זה לגיטימי. לשיקולים אלה חשיבות רבה. כל מי שמתיפייף וטוען כי לא תמיד יש להביא בחשבון חלק משיקולים אלה, מטעה. להשגת מטרותיו, מבקש כל אחד מבני-הזוג לנקוט בדרך היעילה, הזולה והבטוחה ביותר.

עומדים בפניו מספר נתיבים בדרך אל החופש. לא לכולם הוא מודע. למעשה, למרביתם הוא אינו מודע. על מנת להכיר כראוי את הנושא ולקבל החלטות נבונות ומושכלות, על כל אחד מבני-הזוג להיות מודע לאחת הסוגיות החשובות והבעייתיות בחוק הישראלי. ההסדר החוקי בישראל בנוגע אליה שונה מזה שבדיני המשפחה במדינות אחרות.

בשונה ממדינות אחרות, בישראל מחזיקות שתי ערכאות שיפוטיות בסמכות לדון בנושאים מהותיים, הטעונים הכרעה ופתרון, בהגיע הנישואים לקצם. כך, למשל, ענייני משמורת ילדים, מזונות אישה וענייני רכוש יכולים להידון בפני כל אחת משתי ערכאות אלה.

הערכאה האחת היא בית המשפט לענייני משפחה - בית משפט חילוני לכל דבר, המהווה חלק ממערכת בתי המשפט בישראל. הערכאה השנייה היא בית הדין הרבני, בו יושבים לדין רבנים. ברוב המקרים, ברוב העניינים, ברוב הסוגיות, השוני בגישותיהן של שתי ערכאות אלה רב עד מאוד.

וכיצד ייקבע לאיזו משתי הערכאות תוקנה סמכות לדון במקרה זה או אחר? התשובה לשאלה זו תלויה בשאלה מי מבני-הזוג "היה ראשון". מי מן השניים הקדים את רעהו והגיש תובענה בפני הערכאה שגישתה נוחה ומתאימה לו יותר. תופעה זו מוכרת כ"מירוץ הסמכויות".

הליך שיתופי

3 דרכים עומדות בפני בן-הזוג המבקש ליזום גירושים. האחת התפתחה בשנים האחרונות, אופנתית ו"אינית" - ה"גישור". מה לי ערכאות? מה לי מירוץ? מה לי סמכויות? הולכים בני-הזוג ביחד אל מגשר, על מנת שזה יפתור להם את כל בעיותיהם וישלח אותם לדרכם החדשה עם הסכם גירושים הוגן וראוי.

אכן, ללא הבנת מהותו האמיתית של הליך זה, על הסכנות שבו, הוא נראה קוסם ואטרקטיבי. מה טוב יותר מאשר פתרון בהסכמה, המושג ללא צורך במאבקים, וזאת בעלות נמוכה יחסית?

ואכן, בשנים האחרונות צצו, כפטריות אחרי הגשם, מגשרים המתיימרים לשמש "פותרי בעיות" בעלות נמוכה. רבים מהם חסרי כל ידע והכשרה משפטיים, לרבות בענייני משפחה. בקיאות בתחום המשפטי חשובה מאד לעוסק במשא-ומתן לגירושים.

בנוסף, העובדה שהמגשר אמור להיות אובייקטיבי ונייטרלי ולדאוג לשני בני-הזוג במידה שווה, בעייתית אף היא. חרף הרצון הטוב, מגשר מהסוג הנדון לא יוכל להיות נייטרלי כאשר מתגלה ניגוד אינטרסים בין שני בני-הזוג. היות המגשר "נייטרלי" עשוי לפגוע במי מהם הזקוק לדאגה לאינטרסים שלו, שלעיתים קרובות אינם עולים בקנה אחד עם אלה של בן-זוגו.

ועוד בעיה חמורה: עצם התנהלותו של הליך גישור אינה מונעת מכל אחד מבני-הזוג להפתיע ולהגיש תביעה אצל הערכאה שגישתה מתאימה לו. כך ינצל בן-הזוג את תמימותו של בן-זוגו, הסבור כי הכול עומד לדיון ולהכרעה במסגרת הליך הגישור, וישפר את מצבו מולו.

ישיב המשיב כי למניעת מצב בלתי רצוי שכזה, נוהגים המגשרים להחתים את בני-הזוג על הסכם, שבו הם מתחייבים שלא לנקוט בהפתעה הליכים משפטיים כאלה או אחרים. נכון. זה קיים. יוסיף הלה ויסב את תשומת-הלב לעיקרון תום-הלב, הפורש את חסותו על כל תחום, לרבות על התחום הנדון. גם נכון. אך עדיין לא שמענו על תביעה, מוצדקת מבחינה עניינית, שנמחקה או שנדחתה אך ורק לאור זאת שבהגשתה נקט מגישה בחוסר תום-לב.

כך, פנייה נמהרת להליך של גישור, כאמצעי בלעדיו אין, אינה מומלצת - וטומנת בחובה סיכון רב. בראייה קצרת-טווח חוסך הליך הגישור בעלויות. עם זאת, ברוב המקרים שווי הנושאים העומדים לדיון והכרעה רב עשרות מונים, ולחיסכון המיידי עלול להיות מחיר גבוה לעתיד לבוא.

דרך נוספת, ההולכת ותופסת מקום בשיח הגירושים, הנה של "גירושים בשיתוף-פעולה", "ההליך השיתופי". גם דרך זו כרוכה בראש ובראשונה בסכנה של נקיטה חד-צדדית, על-ידי אחד מבני-הזוג, של הליכים לפי נוחותו. כאמור, לא ניתן למנוע זאת. הסיכון הטמון בכך רב ביותר, והופך אף דרך זו לבלתי נכונה.

פנייה לערכאה ה"נוחה"

חשוב לזכור כי בארצות שונות ניתן להיכנס להליך של גישור או להליך שיתופי, ללא כל חשש שמי מבני-הזוג יקדים את משנהו בפנייה לערכאה המשפטית "הנוחה" והמתאימה לו. הדין הנוהג בישראל בנוגע לכך שונה, ייחודי וגורם ל"מירוץ הסמכויות".

מה שמביא אותנו אל הדרך השלישית, אשר אף שהיא ישנה-נושנה, היא הדרך המומלצת והראויה. בהגיעו למסקנה כי הגיעה העת להיפרד, על בן-הזוג המתאים לפנות לעורך דין, שייצג רק אותו ושיגן רק על זכויותיו. עורך הדין המייצג יגיש, בשמו של לקוחו, את התביעות הדרושות בפני הערכאה ה"נוחה" לו.

כך יעשה בן-הזוג על מנת לזכות ב"רשת ביטחון", ב"פוליסת ביטוח", בעניינים חשובים. בן-הזוג השני, הנתבע, ימנה לעצמו עורך דין, על מנת שזה ייצגו ויראה רק את האינטרסים שלו לנגד עיניו.

מיד לאחר מכן ימהרו בני-הזוג (מצוידים בעורכי דינם) ויפתחו במשא-ומתן חיובי ורציני, שמטרתו הגעה להסכם גירושים הוגן וראוי. המשא-והמתן יתנהל בלי שבן-הזוג, שיזם את הדבר, יחשוש מכך שבן-זוגו יפתיע אותו ויקדימו בפנייה לערכאה הנוחה והמתאימה לו.

הגשת התביעות במקרה שכזה היא טנטטיבית. אין בה הכרזת מלחמה. היא נועדה למקרה שהמשא-והמתן לא יבשיל לכדי הסכם גירושים.

"הרי לפנינו עורך דין, המבקש לעודד לקוחות פוטנציאליים לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים", יתריס המתריס. ובכן, לא. גם בנושא שכר-טרחת עורכי הדין ניתן לחסוך בעלויות. ניתן להסכים עם עורך הדין מראש שיעור שונה של שכר-טרחה, שישולם תמורת הכנת התביעות, הגשתן וניהול משא-ומתן - המסלול ההסכמי - ושיעור אחר תמורת ניהול ההליכים המשפטיים, במקרה שלא ייכרת הסכם. הדבר תלוי בהסכמה, אליה יגיע הלקוח עם עורך דינו.

רבים גורסים כי עורכי דין הם המובילים את בני-הזוג ל"מלחמה" ולניהול הליכים משפטיים. הכללה שאינה במקומה. הפנייה לעורך דין נעשית בדרך-כלל לאחר קבלת המלצות אודותיו. אין מדובר ברכישת "חתול בשק".

כמו כן, במפגש הראשוני שבין הפונה לבין עורך הדין, על הפונה להתרשם אם לפניו עורך דין, שלצד יכולתו "להילחם" עבורו, במקצועיות, בפני הערכאות - יעשה ככל יכולתו על מנת להביא לכדי כריתת הסכם גירושים, ללא מלחמות. זהו אחד השיקולים שעליו לשקול בבחירת עורך דין (לצד ניסיונו, כישוריו ותעריפי שכר-הטרחה שהוא גובה).

אחרית דבר כראשיתו: יש להשקיע מאמצים ניכרים על מנת להגיע לכדי הסכם גירושים ועל מנת להימנע ממלחמות. עם זאת, את המשא-והמתן יש לפתוח רק לאחר שהוקנתה לבן-הזוג היוזם "רשת ביטחון" מפני הפתעות בלתי ראויות.

חיסכון בזמן וכסף אינם עולים תמיד בקנה אחד עם האינטרסים של בני-הזוג. במקרים רבים ערכם של אלה רב, לפעמים אפילו מדובר בעניינים שמעבר לכסף. במשמורת הילדים, למשל.

* הכותב הנו בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני משפחה, ומשמש גם כמגשר בתחום.

צרו איתנו קשר *5988