פוליטיקאים ממאדים, פרופסורים מנוגה

פרופסור הולך, דוקטור בא... מי אמר שמשהו טוב יכול לצאת מחיבור אקדמאים לפוליטיקה?

פרופסור עוזב, דוקטור בא. שמחון תמורת מואב. אחרי כל הברברת המנתחת האם עומר מואב, יועצו הכלכלי של שר האוצר יובל שטייניץ, "עזב" או "התפוטר" - שאלה אחת נותרה ללא מענה: האם למיזוג בין פרופסורים לפוליטיקאים יש סיכוי או שמא מדובר בקוקטייל שכישלונו ידוע מראש. האם בסופו של יום נגלה כי דין שמחון כדין מואב?

היחסים המורכבים בין מואב לשטייניץ מראים כי קיים פער עצום בין עולם האקדמיה לבין עולם הפוליטיקה. פרופסורים לכלכלה מבינים עובדות וסטטיסטיקה. מבחינתם - אם אתה לא יכול להוכיח אמפירית את הטענה שלך- אין לה זכות קיום. עולם הפוליטיקה שונה ביסודו: מה זה משנה מה נכון ומה עובדתי, העיקר מי מקפל את מי, מי מציג את עמדותיו בצורה רהוטה יותר ומי יכול לגייס את התקשורת לצידו.

פרופסורים לכלכלה הולכים עם האמת שלהם, מסקנות מחקריהם, עד הסוף, ומדקלמים אותן בכל הזדמנות. פוליטיקאים יכולים להפוך את עמדתם בין לילה ולהציג את העמדה ההפוכה בשיא הלהט, הכול לפי האינטרסים הצרים שלהם, של מפלגתם.

הפער כה גדול, עד שזה מזכיר את היחסים המורכבים והפערים בין גבר לאישה. ממש "פוליטיקאים ממאדים, פרופסורים מנוגה".

נראה כי הבעיה שיצר פרופסור עומר מואב שנהג לסבך את שטייניץ עם אמירות כלכליות מבריקות וחדות, אך ממש לא פוליטיקלי קורקטיות, תחזור עם אבי שמחון. בראיון שהוא העניק היום ל"גלובס" כבוד הפרופסורים ואומץ ליבם שוב ונשמר, יחד עם יכולתם המרשימה למרר את חייהם של הפוליטיקאים, כמובן. ההמלצה החמה ביותר שאנו יכולים להעניק לשמחון היא שעליו לנשום עמוק, להבין כי הוא פועל בזירה פוליטית וכי לא תמיד אפשר לנקוט בצעד הנכון - הנכון לא תמיד ישים.

צרו איתנו קשר *5988