ניתוח "גלובס": האם המכירה תחזיר את עמיקם כהן לפרטנר?

רגע לפני שפרטנר מחליפה ידיים במסגרת עסקת השנה במשק הישראלי, שהיקפה 1.3 מיליארד דולר: מה יקרה עם המנכ"ל, היו"ר, הרוכשים, המאזן ו-2,500 עובדי שירות הלקוחות של החברה?

בימים הקרובים, אם הכל יתנהל כמתוכנן, ייקבעו הבעלים החדשים של חברת הסלולר פרטנר. זו עומדת להיות, ללא ספק, עסקת השנה במשק הישראלי: העברת שליטה באחת החברות המובילות במשק, עסקה שהיקפה יעמוד על כ-1.3 מיליארד דולר, סכום ענק לכל הדעות.

האצ'יסון מחפשת את הדרך החוצה

את השליטה (51%) תמכור האצ'יסון הסינית, אחרי שהחליטה לצאת בהדרגה מעסקי הסלולר המקרטעים שלה בעולם. האצ'יסון החליטה שהגיע הזמן למכור גם את היהלום שבכתר, פרטנר, לאחר שהצליחה להוציא את המיטב ממנו.

הרבה ספקולציות מופרחות לאוויר סביב הרצון של הסינים למכור את פרטנר אבל מישראל הקטנה קצת קשה להיכנס לשיקולים של תאגיד בינלאומי כמו האצ'יסון. איך שלא הופכים את זה, הסינים מורווחים יפה מאוד מההשקעה שלהם בפרטנר, שאותה החזירו די מהר לאחר שהנפיקו אותה בתקופת הבועה בשווי של למעלה מ-2 מיליארד דולר.

הם משכו דיבידנדים נאים (מאות מיליוני שקלים) והצליחו לזמן מה להפוך אותה לחברת הסלולר הגדולה ביותר בישראל. משבר גלובלי, הפסדים כבדים בהשקעות (בעיקר במגזר הנדל"ן), דימום בלתי פוסק בעסקי הסלולר שלה בכל העולם, ויכוח קשה עם הממשלה ההודית סביב דרישה לתשלום חוב של 2 מיליארד דולר - כל אלה ביחד גרמו לסינים להגיע למסקנה שהגיעה העת לממש.

עמיקם חוזר לתמונה

בעניין הזה צריך לזכור שהסינים רצו למכור את פרטנר עוד לפני תום הרבעון השני כדי שיוכלו לרשום את המכירה כרווח הון. מכיוון שפרטנר רשומה בדו"חות האצ'יסון בעלות אפסית, והיא מומנה על ידי הלוואות בעלים שכבר הוחזרו מזמן, הרי שכל המכירה נרשמת כרווח הון נטו. סכום של 1.3 מיליארד דולר משפר את הדו"חות בצורה יפה, גם אם לא במועד שהאצ'יסון רצתה.

כאשר התגבשה ההחלטה למכור, התבקש עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר לשעבר ואחד ממקימיה, לסייע בתהליך. כהן זוכה למעמד נדיר בהאצ'יסון. אמנם, ישנם הרבה מנהלים מוכשרים בקבוצה, אבל כהן הצליח לבסס מעמד יוצא דופן. כמו שהוא דורש נאמנות עיוורת מהסינים, כהן גם יודע לתת אותה ולכן ברגע שהחליטו בהאצ'יסון למכור את פרטנר, פנו אליו כדי שיוביל את המכירה.

מיד עולה השאלה מדוע הסינים לא פנו לדוד אבנר, מנכ"ל פרטנר, וביקשו ממנו ללוות את המהלך. אבנר נכנס לנעליו הגדולות של כהן והוכיח שהוא יודע ללכת עצמאית ובדרך שלו, שהיא שונה מהדרך של כהן. אבל אבנר משמש כמנכ"ל וצריך לנהל את פרטנר בתקופה מאוד מורכבת. סביר להניח שהסינים לא חשבו שזה יהיה נכון להטיל עליו את האחריות למכירת החברה.

צריך לזכור גם שהסינים הם בעלי השליטה אבל הם מחזיקים רק 51%. יתר בעלי המניות מקרב הציבור יכולים להתקומם נגד מהלך שבו המנכ"ל ממוקד בנושאים שאינם קשורים בטובת החברה.

לכן, זה היה הדבר הנכון מבחינת האצ'יסון - להפקיד את המכירה בידי גורם שהם סומכים עליו בעיניים עצומות, מכיר את המשקיעים, מכיר את השוק, ואם על הדרך הוא גם רוצה לחזור לפרטנר כיו"ר, אז מדוע לא?

החתול השחור בין עמיקם כהן לדוד אבנר

עמיקם כהן הוא זה שהביא את דוד אבנר, המנכ"ל הנוכחי, לפרטנר והיחסים ביניהם היו תקינים עד הרגע שבו כהן עזב את החברה וראה שמחליפו "תופס" את הבמה כבוס הכל יכול של פרטנר. מכאן, מערכת היחסים בין השניים החלה להידרדר. באחד הראיונות שנתן לעיתונות לאחר שעזב את פרטנר, הטיח כהן ביקורת באבנר על הדרך שבה הוא מוביל את החברה. אבנר, מן הסתם, לא אהב את הדברים של כהן והקשר ביניהם נותק.

אבנר בדרך הביתה?

אחרים אומרים שהשבר ביחסים ביניהם התחיל כאשר אבנר נשא דברים בפעם הראשונה כמנכ"ל פרטנר ולא זכר להזכיר את תרומתו של כהן להצלחת החברה. מקורבים לכהן אומרים שאחת הסיבות שהוא מעוניין לחזור לפרטנר היא הרצון שלו להראות מיהו בעל הבית האמיתי ומי האחראי האמיתי להצלחה של אחת מהחברות המובילות במשק הישראלי. סביר להניח שאם כהן יחזור לפרטנר כיו"ר ונציג בעלי השליטה החדשים, אבנר לא ירצה להישאר תחתיו. וזה טבעי: שני אנשים דומינטיים, בעלי אגו מאוד גדול ועם מטען רגשי כבד, אינם יכולים להסתדר לאורך זמן.

מה זה אומר? אם אבנר יעזוב, ושוב, תלוי מאוד מי יהיו הבעלים, ואם כהן אכן יחזור, צפויה בפרטנר תקופה מורכבת של אי ודאות. בעלים חדשים, שכנראה יהיו בעלי זהות ישראלית מובהקת, יושבים קרוב מאוד להנהלה וזו כבר אופרה אחרת לגמרי שנציגי בעלי השליטה סמוכים לחדרו של המנכ"ל.

פרטנר נוהלה על ידי הסינים בצורה מושלמת מרחוק. ההנהלות העצמאיות והמצויינות של פרטנר הביאו להישגים גם בלי שבעלי השליטה יהיו מעורבים בפרטי הפרטים של ניהול החברה וייפלו מדי יום על אוזני המנהלים. להעברת השליטה לבעלים ישראליים תהיה תוצאה מאוד ברורה: מעורבות מאוד גבוהה בניהול. ולכן, כל מנכ"ל חדש שיבוא (אם יבוא) צריך להיות אחד שכהן סומך עליו. ויש כמה כאלה.

מי אורב לדוד אבנר

אחד המועמדים הבולטים להחליף את דוד אבנר, במידה ויחליט לעזוב את החברה לאחר הרכישה ולאור חזרתו האפשרית של עמיקם כהן לפרטנר הוא מומו לירן, מנכ"ל אריקסון ישראל, ומי שכהן דאג למינויו למנכ"ל חברת הסלולר 3 בשבדיה.

לירן הוא המועמד הכי בולט בשוק היום גם בגלל הקרבה שלו לכהן וההיכרות רבת השנים בין השניים. לירן, סביר להניח, לא יתנגד לקבל את התפקיד בפרטנר אחרי שמיצה את עצמו באריקסון במהרה. הבעיה היא שלירן וכהן הם חברים טובים וייתכן שהיחסים ההדוקים בין השניים דווקא ירתיעו את לירן.

לירן רשם הישגים נהדרים בחברת 3 שבדיה, והוא עד היום, שנתיים אחרי שעזב, נתפס כמי שהציל אותה והביא אותה לרווחיות לאחר שהחברה כמעט ונעלמה בשנים שלפני בואו. בתפקידו הנוכחי, כמנכ"ל אריקסון, לירן מתנהג בקורקטיות עם שלושת המנכ"לים של חברות הסלולר שמולן הוא עובד.

עם אבנר היחסים שלו קצת יותר מורכבים על רקע ההיסטוריה של השניים בקבוצת שטראוס, אבל כל זה לא מנע מאבנר לבחור באריקסון כספק התשתית שיחליף את רשת הרדיו של פרטנר בעסקה של עשרות מיליוני דולרים. בכל מקרה, לירן יודע שכהן ירצה להיות יו"ר מאוד פעיל בפרטנר וללירן זה עשוי שלא להתאים.

המועמד הנוסף ששמו מוזכר כמי שעשוי לחזור לפרטנר כמנכ"ל, אם וכאשר אבנר יעזוב, הוא ציון גינת, מנהל חטיבת הלקוחות בתקופתו של כהן. גינת מאוד מוערך ע"י כהן וההערכות הן שאבנר וויתר עליו גם בגלל שהיה מזוהה מאוד עם כהן. אבנר וגינת לא ראו עין בעין מהרגע שאבנר התיישב על כיסא המנכ"ל וזירזו את הליכת גינת הביתה, כשבשנים האחרונות הוא מצא נחמה בעסקי הדלק של יצחק תשובה באירופה.

פרטנר עומדת בפני הפחתת הון ענקית

בכל העולם, ולא רק בישראל, קשה מאוד למצוא עסקאות בהיקף של פרטנר. עסקה לפי שווי חברה של 2.6 מיליארד דולר ויותר נחשבת לגדולה יחסית במיוחד בתקופה שבה זרם העסקאות נמוך בעקבות המשבר הפיננסי.

הרוכשים יצטרכו להוציא כ-1.3 מיליארד דולר וכמובן יחפשו דרכים מהירות להחזר ההשקעה. זו הסיבה שאתמול (ג') הודיעה חברת הדירוג S&P מעלות על הפחתת דירוג האשראי של אגרות החוב של פרטנר מ-AA ל"מתפתחות".

ברור מאליו שמי שירכוש את החברה, יצטרך לבצע הפחתת הון כדי למשוך דיבידנד חד-פעמי כדי לממן את הרכישה.

הונה העצמי של פרטנר עומד על כ-1.8 מיליארד שקל והיקף ההפחתה מוערך בכמיליארד וחצי שקל, כך שהדבר, הגם שאינו צפוי לפגוע בחברה, הוא די מהותי וישנה בצורה משמעותית את מבנה ההון של פרטנר.

כרגע, לפרטנר, יש יכולת לייצר תזרימי מזומנים משמעותיים והיקף האמצעים הנזילים שברשותה, נכון לסוף מארס השנה, עומד על כ-340 מיליון שקל בהשוואה לחוב לזמן קצר של כ-730 מיליון שקל.

לפרטנר רמת מינוף נמוכה יחסית ולפי מעלות לא קיימות כלל התניות על החוב הפיננסי אשר קובעות כי שינוי בשליטה על החברה מהווה עילה לבעלי החוב לדרישה לפריעון מוקדם של החוב. בכל מקרה, לשינוי השליטה בפרטנר תהיה תוצאה אחת ברורה: מבנה הון של החברה ימונף בצורה ניכרת.

הרוכשים הפוטנציאליים: שאול אלוביץ', ישי דוידי ואילן בן דב

רוב הקבוצות המתמודדות על רכישת פרטנר בקושי הספיקו להתגבש וכבר נרשם פיצול ראשון ביניהן. מגדל, שהייתה אמורה להיות חלק מקונסורציום של משקיעים שמתמודד ביחד עם לאומי פרטנרס, שלמה נחמה ומבטחים, החליטה להצטרף לקבוצה שמגבשת קרן פימי של ישי דוידי ביחד עם קרן רוהן.

מדובר במהלך שהיה צפוי מהרגע שהקבוצות הגישו את ההצעות וזאת על רקע היקף העסקה ועל רקע אינטרסים שונים של כל אחת מהקבוצות. כפי שפורסם ב"גלובס", עם היוודע ההצעות הראשוניות שהוגשו היה ברור כי הקבוצות לא יישארו כפי שהן וחלקן יתפצלו ויתאגדו.

המשמעות היא שלאומי פרטנרס יילכו, ככל הנראה, עם אילן בן דב או עם יורוקום, למרות שיורוקום חיפשה בעיקר קרנות השקעה זרות מחו"ל שיצטרפו אליה. הקרנות הנוספות שמסתובבות בשוק הן פרובידנס וסרברוס.

ניגוד העניינים של אלוביץ'

בימים הקרובים יתברר אם יש עוד קבוצות שהגישו הצעות. מקורות המקורבים לעסקה מציינים כי מדובר בשבע הצעות בסך הכל, שחלקן אפילו לא ראויות וספק אם המגישות שלהן ייכנסו לחדר המידע שנפתח בימים אלה.

בינתיים נוצרה בעיה לקבוצת יורוקום בשל התנגדות רשות ההגבלים העסקיים מחשש לפגיעה בתחרות. יורוקום, דרך 012 סמייל ו-yes, מתחרה בפרטנר באספקת אינטרנט ושירותי תוכן ולכן היא מנועה להיכנס לחדר המידע. החברה מקיימת דיונים עם הרשות כדי לבחון באילו תנאים היא כן תוכל להיכנס.

כל אחת מהקבוצות הידועות שמתמודדות במכרז על פרטנר טומנת בחובה יתרונות וחסרונות לחברת הסלולר. אם נפצל את המשקיעים לאסטרטגיים ופיננסים הרי שיורוקום של שאול אלוביץ' ואילן בן דב הם היחידים שנתפסים כאסטרטגיים. שניהם מביאים איתם ערך מוסף בתחום התקשורת. מנגד, קרן פימי נתפסת כמשקיע פיננסי שמחפש לתקוע יתד בשוק התקשורת ולהרים השקעה רצינית בצמרת הכלכלה הישראלית.

במסגרת היתרונות והחסרונות של הקבוצות, צריך לזכור כי בן דב ופימי הכי פחות נגועים מבחינת ניגודי עניינים. לפימי אין שום ניגוד עניינים ואילו לבן דב יש את פעילות הטלפונים הסלולריים של סמסונג ולכן הוא באותה פוזיציה כמו אלוביץ' בעניין הזה, שמייבא את מכשירי נוקיה לארץ. עם זאת, מכיוון שנוקיה מחזיקה 50% מהשוק, סביר להניח שלבן דב וסמסונג לא יהיו בעיות עם פלאפון וסלקום יותר מאשר לאלוביץ' ולנוקיה והפתרון יימצא.

הסיכונים והאיומים: ממפעיל וירטואלי ועד דמי הקישוריות

אם מסתכלים מעבר למספרים, העסקה למכירת פרטנר אינה פשוטה בהכרח. אחד המשקיעים אמר כי איש אינו יודע, למשל, מה יהיו ההשלכות אם פרטנר תפסיד בתביעה ייצוגית אחת מהרבות שיש נגדה היום. זה יכול, למשל, להסתכם במאות מיליוני שקלים. סיכונים נוספים הם רגולטוריים וגם הם לא נעלמו מעיני חברת הדירוג מעלות, שהורידה את הדירוג של פרטנר שלשום (ג').

התחרות בשוק הסלולר עומדת לפני הרחבה בצורה כזאת או אחרת: או באמצעות כניסה של מפעילים וירטואליים חדשים (MVNO) או באמצעות מפעיל נוסף, שכנראה יהיה מירס. בשורה התחתונה, התחרות תגדל והמשמעות היא ירידה ברווחיות. מספיק שמפעיל חדש ייקח 10% מהשוק, וזה בהחלט ריאלי לנוכח רמת הרווחיות של החברות במגזר הפרטי, ופרטנר מאבדת מיליוני דולרים לפחות בשנה.

הבנקים המממנים יודעים וקוראים את כל החדשות המתפרסמות על שוק הסלולר ולכן עשויים להקשות על מימון העסקה באמצעות דרישה של ריביות גבוהות יחסית. ועוד לא דיברנו על הכוונה של משרד התקשורת להוריד את דמי הקישוריות, שהם כר פורה לסחיטת כספים מהצרכנים.

קיים סיכוי טוב שמשרד התקשורת, בראשותו של השר משה כחלון, יאמץ את המדיניות שנקבעה במוסדות האיחוד האירופי על השוואה של דמי הקישוריות של הסלולר והטלפוניה הנייחת. המשמעות היא שמחירי השיחות בנייח יקבלו תנופה כי יהיה כדאי מאוד להתקשר דרך הרשתות הנייחות, והדבר יביא להפחתת תנועת השיחות בסלולר לטובת הנייח.

איומים נוספים הם ההשקעה הנדרשת בתוך מקסימום שנתיים בדור הרביעי בסלולר, שמשמעותו הקמת רשת חדשה נוספת בהיקף נכבד. השקעה כזו יכולה להגיע למאות מיליוני שקלים.

המשקיעים יקצצו בעובדי השירות?

לכן, כל מי שיבוא וירכוש את פרטנר יצטרך לבוא עם כלים חדשים ועם יוזמות חדשות כי לחברה אין ממש לאן לגדול בתנאים הקיימים נכון לרגע זה. שוק הסלולר רווי, התחרות רק הולכת וגדלה (הוצאות סבסוד המכשירים רק על האייפון עומדות להעלות את הוצאות פרטנר בעשרות מיליוני דולרים בשנה), והכניסה לשוק התקשורת הנייחת לא נראית נכון להיום כבוננזה.

בעניין הזה גם עמיקם כהן יצטרך להביא איתו ארסנל כלים חדש. כך למשל, סביר להניח שיהיה לחץ כבד מאוד של משקיעים חדשים לשפר את הרווחיות, מה שאומר פחות השקעות חדשות.

בישראל רמת השירות גבוהה מאוד ופרטנר הובילה בקטגוריה הזו הרבה שנים. אך האם משקיע חדש, פיננסי, שהחוב שלקח על עצמו הוא כה כבד, לא יתפתה לגעת בשירות של פרטנר? קודש הקודשים בכל חברות הסלולר בישראל זה נושא השירות. הן חרדות לו משום שהן מאמינות כי זהו הכלי שבאמצעותו הן מצליחות להחזיק את הלקוחות. כמובן שיש בכך הרבה צדק, אבל ברבות השנים נדמה כי נוצר מצב שכמות כוח האדם המוקצה לכך עברה כל פרופורציה.

בפרטנר עוסקים 2,500 איש בנושאי שירות ונדמה כי לא יהיה מנוס מתהליך משמעותי של ארגון החברה מחדש על בסיס של הפחתת עובדים. אם החברה לא תתארגן אחרת מבחינת הקצאות כוח האדם שלה, בעלי המניות החדשים יתקשו לשפר את הרווחיות מעבר למה שהיא היום.

צרו איתנו קשר *5988